קורס זה נועד להעמיק את הידע של רכזי המקצוע סביב עקרונות הוראה מיטבית, לסייע לרכזי המקצוע להנחות ולהדריך את המורים בבית ספרם ולחשוף את הצוותים למגמות חדשות בחינוך מתמטי בארץ ובעולם.

 

לרישום ותשלום לחץ כאן 

 

 

 

   

קהל היעד:                   רכזי מתמטיקה בבתי הספר היסודיים

היקף ומבנה הקורס:    30 ש'

מס' מפגשים:               9         

יום הקורס:                   יום שלישי        

מועד פתיחה:               25.1.21          

מרצה הקורס:              מרצים אורחים

דרישות הפיתוח המקצועי: חובת נוכחות לפחות 80% משעות ההשתלמות, השתתפות פעילה על-פי דרישות ההשתלמות

 

מטרות מסגרת הפיתוח המקצועי:

1. להעמיק את הידע המתמטי של רכזי המקצוע וצוותיהם.
2. 2. ללמד על דרכים להערכה מעצבת.
3. לחשוף את הצוותים למגמות חדשות בחינוך מתמטי בארץ ובעולם.
4. לשפר את השיח הפדגוגי בין המורים לתלמידים ובין המורים לבין עצמם, בעזרת מתווי השיח הפדגוגי.

ראשי פרקים עיקריים: 

1. עקרונות יסוד בהוראת המתמטיקה מקרוב ומרחוק
2. הערכה מעצבת מקרוב ומרחוק – בניית מחוון מקדם למידה
3. משחוק דיגיטאלי במתמטיקה

 רכיבים יישומים

1. כלים דידקטיים להוראת המתמטיקה
2. כלים טכנולוגיים להערכה ולמשחוק
3. למידת עמיתים – צפייה בשיעורים, דיון וניתוח באמצעות שיח פדגוגי.
4. כלים פדגוגיים וטכנולוגיים לקידום ניהול החינוך המתמטי בבית הספר

קורס מבוסס מתווה: 3874

 

 פירוט המפגשים

 מפגש ראשון

• תאריך מפגש:             25/01/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 19:00 – 20:30
• סך שעות : 2
• דרכי למידה במפגש: הרצאה, סינכרוני
• שם המרצה: ד"ר דורית נריה
• נושאים במפגש: רצפים: מעבר במתמטיקה בין ביה"ס היסודי לחט"ב.

מפגש שני

• תאריך מפגש:             02/02/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 19:15
• סך שעות : 4
• דרכי למידה במפגש: סדנה, סינכרוני + א-סינכרוני
• שם המרצה: ד"ר זוהר-שי בר
• נושאים במפגש: עקרונות יסוד בהוראת המתמטיקה מקרוב ומרחוק – חלק א'

 

מפגש שלישי

• תאריך מפגש:             16/02/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 19:15
• סך שעות : 4
• דרכי למידה במפגש: סדנה, סינכרוני + א-סינכרוני
• שם המרצה: ד"ר זוהר-שי בר
• נושאים במפגש: עקרונות יסוד בהוראת המתמטיקה מקרוב ומרחוק – חלק ב'

 

מפגש רביעי

• תאריך מפגש:             09/03/2021
• שעות למידה (שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 19:15
• סך שעות : 4
• דרכי למידה במפגש: סדנה, סינכרוני + א-סינכרוני
• שם המרצה: ד"ר ראיסה גוברמן
• נושאים במפגש: הערכה מעצבת מקרוב ומרחוק.

 

מפגש חמישי

• תאריך מפגש:             13/04/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 19:15    
• סך שעות : 4
• דרכי למידה במפגש: סדנה, סינכרוני + א-סינכרוני
• שם המרצה: ד"ר ראיסה גוברמן
• נושאים במפגש: משוב מקדם למידה

 

 מפגש שישי

• תאריך מפגש:             25/04/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש):לחץ או הקש כאן להזנת טקסט.
• סך שעות : 4
• דרכי למידה במפגש: כינוס מחוזי - סינכרוני
• שם המרצה: ד"ר ראיסה גוברמן + מנחים נוספים
• נושאים במפגש: סוגיות עדכניות בהוראת המתמטיקה

 

מפגש שביעי

• תאריך מפגש:             04/05/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 18:30
• סך שעות : 3
• דרכי למידה במפגש: סדנה, סינכרוני
• שם המרצה: הדסה דואל
• נושאים במפגש: הכלה והשתלבות

 

מפגש שמיני

• תאריך מפגש:             25/05/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 17:30
• סך שעות : 2
• דרכי למידה במפגש: סדנה
• שם המרצה: ד"ר דליה חן
• נושאים במפגש: למידת עמיתים: צפייה בשיעור ושיח פדגוגי בעקבותיו

  

מפגש תשיעי

• תאריך מפגש:             15/06/2021
• שעות למידה(שעת פתיחת וסיום המפגש): 16:00 – 18:30
• סך שעות : 3
• דרכי למידה במפגש: סדנה, סינכרוני
• שם המרצה: מור קנדי
• נושאים במפגש: סדנת משחוק דיגיטאלית במתמטיקה

 

מטלת הערכה בקורס תכלול:

תוצרים של המשתלמים ממפגשי הקורס -  יש לבחור אחד מהנושאים המוצאים ולפתחו לעומק. בנוסף יש לצרף רפלקציה ותובנות מהלמידה לאורך ההשתלמות.

1. בניית מערך הדרכה לצוות המורים דוגמא: ניתוח תוצרי תלמידים/או ניתוח שיעור מתמטיקה ע"פ מתווה עם צוות המורים, המתייחס גם לחלק הפסיכופדגוגי
2. בחירה של אחד מהנושאים מתוך תכנית לימודים, למקד מהם המטרות והיעדים המתוכננים לנושא ולבנות מערך הדרכה לצוות המורים המתייחס להוראה דיפרנציאלית.
3. תיעוד מהלך הנחייה ורפלקציה של הובלת צוות באחד מנושאי ההשתלמות :טיפוח סביבה לימודית/ תכנון והפקת משחקים/ בניית מודלים מתמטיים/בניית שיעור צפייה ושיח פדגוגי

בבילוגרפיה

• אלכסנדרובה, א. (2004). מתודיקה של הוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי. וויטה, מוסקבה (ברוסית).
• ארבל, א., לחמן, ד. ואפשטיין, נ. (2003). משחקים לימודיים – ערכת תבניות. פרסום פנימי, המכללה האקדמית בית ברל.
• גריגוריאן, א. (2001). מתמטיקה: תכנית הלימודים הבית ספרית יחד עם ההורים. ניבה, סנט - פטרבורג (ברוסית).
  גינת, כ., גינצברג, ח. (2000). שחק אותה – תוכנית לימודים בנושא המשחק. פרסום פנימי, המכללה האקדמית בית ברל.
  הויזינגה, י. (1984). האדם המשחק, על מקור התרבות במשחק. מוסד ביאליק.
  ויניקוט, ד.ו. (1995). משחק ומציאות. עם עובד.
  טל, מ. (1993). שילוב המשחק בתהליכי למידה למה וכיצד. מכללת לוינסקי לחינוך ומשרד החינוך והתרבות, יזרעאל.
  כהן, ר., בן פשט, מ., ברקוביץ, א. (2006). טקסטים חזותיים בכיתה. תל אביב, מכון מופ"ת.
• נוסדורף-בלוק, מ. (1968). מתודיקה של הוראת החשבון וההנדסה. אוצר המורה: ת"א. חלק ד': שברים
• עופרן, מ. (2005). שליש לחלק לרבע. רכס: אבן יהודה.
• קופרמן ר. (2011). מתמטיקה של בית הספר היסודי, כרך א , הוצאת מעלות.
• קופרמן ר. (2012). מתמטיקה של בית הספר היסודי, כרך ב (טיוטה).
• להבין + ( 2004). פרק השברים, הפקולטה לחינוך, המרכז לקידום החינוך המתמטי ע"ש ש. עמיצור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
• רפ, א. (1980). עולמו של המשחק. תל אביב, משרד הביטחון.

Ashlock.R.B.(2006) Error Patterns in Computation. Pearson, New Jersey, Ohio.

Ball, D. L., Hill, H.C., & Bass, H. (2005). Knowing mathematics for teaching: Who knows mathematics well enough to teach third grade, and how can we decide? American Educator, 29(1), p. 14-17, 20-22, 43-46.

Baroody, A. J. & Dowker, A. (2003). The Development of Arithmetic Concepts and Skills: Constructing Adaptive Expertise. Erlbaum, Mahwah, New Jersey.

Clarke, D. M. (2004). Some issues in the teaching of algorithms in primary schools. In B. Clarke, D. M. Clarke, F. K. Lester, & D. Lambdin (Eds.), International Perspectives on Mathematics Teaching and Learning (pp. 21–36). Göteborg, Sweden: Nationellt Centrum för Matematikutbildnin.

Ma, L. (1999). Knowing and teaching elementary mathematics: Teachers' understanding of fundamental mathematics in China and the United States. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

Sinicrope, R., Mick, H. W., & Kolb, J. R. (2002). Interpretations of fraction division. In B. Litwiller & G. Bright (Eds.), Making sense of fractions, ratios, and proportions (pp. 153–161). Reston: National Council of Teachers of Mathematics.