מודולה לחלץ תווי פניהם- סיפורו של היחיד בשואה

מרצה : דפנה אקרמן
מודולה – 9 שעות

קהל היעד:  מורים
היקף הקורס:  9 שעות –מודולה
יום הקורס: יום ראשון
מועד פתיחה:  29.1
דרישות הפיתוח המקצועי: חובת נוכחות לפחות 80% משעות הקורס, השתתפות פעילה על-פי הדרישות.
דרכי הערכה: תהליכי ההערכה יבנו במהלך הקורס בשלבים ובאופן מצטבר עד לתוצר הגשה. ניתן יהיה לבחור מגוון תצורות להגשת התוצר (תלקיט, סרטון, ספר דיגיטלי, וכד').

רציונל: (פסקה העוסקת במושגים ועקרונות מרכזיים המאפיינים את תחום הדעת – יש לעגן את המידע במקורות ביבליוגרפים)
מערכת החינוך שוקדת לחנך ילדים החל מן הגיל הצעיר על מורשתו של העם, ההיסטוריה, התרבות ובתוכה החגים, המועדים וימי הזיכרון, כחלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית והערכית. העיסוק החינוכי בנושא השואה מהווה נדבך בתהליך זה. העובדה שרבים בתקופת השואה המשיכו לדבוק בערכים יהודיים ואוניברסליים תאפשר מפגש עם ערכים משמעותיים שהנם חלק מאבני היסוד של החברה.
בשל מורכבות הוראת השואה, אנשי חינוך מתחבטים בשאלה כיצד להתמודד עם הנושא בגילאים השונים. המציאות הישראלית מפגישה את הילד כבר מגיל צעיר עם מידע חלקי, ולעתים בלתי מבוקר, על השואה. סקרנותו של הילד מובילה אותו לעתים למקורות מידע שעלולים להעצים את פחדיו, לפרושׂ בפניו תמונה קטסטרופלית של רוע מוחלט ולצקת בתודעתו עולם מושגים שגוי וסטראוטיפי מפחיד ומאיים אף יותר.
ההשתלמות שלהלן מאפשרת לימוד מבוקר של פרק השואה ומושגי היסוד המלווים אותו, מתוך ההנחה שחשיפה מותאמת על ידי דמות משמעותית בעלת קשר רציף עם התלמיד יכולה לסייע בהימנעות מטראומה והשלכה לא נכונה של המושגים המרכזיים בנושא בגיל הצעיר: יש לתת לילדים לדעת, אך לעשות זאת על פי דרכם".

מטרות מסגרת הפיתוח המקצועי:
1. העצמת הצוות החינוכי בהנחלת זכרון השואה בבתי הספר , והענקת כלים קוגניטיבים ורגשיים להתמודדות עם נושא השואה.
2.הכרת סיפור השואה, הכרת העולם היהודי שאבד תוך הדגשה של רוח האדם -בשואה וביטוייה בתחומי היצירה , התרבות, ההגות והאומנות.
3.קידום וחיזוק הערכים ההומניסטים הכלל אנושים והערכים היהודים- דרך סיפור השואה.

ראשי פרקים:

דילמות ועקרונות בהוראת השואה .
סקירה הסטוריה ,ילדות בשואה.
דילמות של הצלה ומחבוא.

פירוט מפגשים ותאריכים cal-icon

 

ביבליוגרפיה

  • בוגנר נחום, קשיי ההצלה בפולין וגורמיהם, בחסדי זרים,יד ושם, ירושלים תשס"א, 17-38
  • עופר דליה, ילדים ונוער בתקופת השואה סוגיות לדיון, השואה היסטוריה וזיכרון, יד ושם, ירושלים 2005, 58-92
  • עופר דליה, המשפחה בתקופת השואה, בשביל הזיכרון 5, יד ושם, ירושלים 2010 ,2-11
  • קרן נילי, פואמה פדגוגית בגטו טרזין, בשביל הזיכרון 14,יד ושם 1996 9-12
  • רוטקירכן ליוויה, שער למוות, אופיו היחודי של גטו טרזין, תולדות השואה בוהמיה ומורוויה, יד ושם 2008, 267-302
  • בר-אל, ע. (2009). סיפורים על אנשים טובים בעת רעה: האם ואיך לספר לילדים על השואה.הד הגן, 73 (3), 73-68.
  • ברוטין, ב. (2011). הוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל. בתוך: דוידוביץ, נ. וסואן, ד. (עורכים), זיכרון השואה – סוגיות ואתגרים (295-301). אריאל: המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
  • גולדהירש, א. (2008). יום הזיכרון לשואה ולגבורה בגן הילדים. אתר האגף לחינוך קדם יסודי.
  • דגן, ב. (1986). הגישה הפסיכולוגית חינוכית להוראת נושא השואה בגן. הד הגן, נ, 474-467.
  • דר, י. (2005). בחסות הזמן: דור שלישי לשואה בספרי שואה חדשים לילדים. משואה, קובץ שנתי ל"ג, 68-53.
  • כהן, א. (1989).מכוות אש – ספרות הילדים על השואה. בתוך: רפל יואל (עורך),זכרון סמוי – זכרוןגלוי: תודעת השואה במדינת ישראל (עמ' 101-136). הוצאת משרד הביטחון ומכון משואה.
  • כרמון,א. (1980). הוראת השואה כחינוך לערכים. הלכה למעשה בתכנון לימודים, 3. 97-111.
  • מלמד, י. (1999). פיתוח מושגים היסטוריים אצל הלומד בגיל בית-הספר היסודי. מים מדליו – שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש רא"ם ליפשיץ. 161-175.
  • מצליח, ל."למען ידעו דור אחרון" (תהילים עח' ו'). באתר מרכז הארגונים של
  • ניצולי השואה בישראל.
  • משרד החינוך, (2014). אתר 'בשבילי הזיכרון'-תכנית חינוכית בנושא השואה.
  • סמילנסקי, ש.(1981). תפיסת המוות בעיני ילדים. חיפה: הוצאת אח בע"מ.

פיאז'ה, ז. (1940). השפיטה המוסרית של הילד. תרגם י' מאיר, לוי, י.(עורך),